סמינר קוֹבּוּדוֹ אוֹקינאווי, יולי 2007

קנשינקאן דוֹג'וֹ

כפר הנוער ימין אורד

בתחילת החופש הגדול התכנסנו שוב, קבוצת הבנות של הקנשינקאן דוֹג'וֹ, בכפר הנוער ימין אורד על מנת להשתתף בסדנה בת שלושה ימים בנושא קוֹבּוּדוֹ אוֹקינאווי.

את הסדנה העביר ג'וּליאן ספּיין, רנשי, דאן 6 ריוּקיוּ הוֹן קנפּוֹ קוֹבּוּג'וּצוּ, מאוֹקינאווה. ספּיין, רנשי, היה תלמידו האישי של המאסטר המנוח סייקיצ'י אוֹדוֹ במשך 26 שנים. לסדנה הצטרפו תלמידים מבית הספר המרכזי של השיטה בירושלים, וראש השיטה שלנו, דוד נתן, האנשי, דאן 10 לאנתן ריוּקיוּ קנפּוֹ קוֹבּוּג'וּצוּ.

קוֹבּוּדוֹ, או קוֹבּוּג'וּצוּ, הינו תרגול כלי הנשק העתיקים של אומנויות הלחימה. בשיטה בה אנו עוסקים לומדים מספר כלי נשק מסורתיים, אולם בסדנה בחרנו להתמקד בשלושה כלי נשק בסיסיים - בּוֹ (BO), טוֹנפה (TONFA), וסאי (SAI). הבּוֹ היה כלי ההגנה העצמית הבסיסי ביותר באוֹקינאווה מכיוון שהיה זול, פשוט ושימש כמוט לנשיאת דליי מים והיה תמים למראה. הטוֹנפה היו במקור הידיות של אבני הריחיים לטחינת אורז או חיטה אשר עברו הסבה ככלי הגנתי כנגד תוקף עם בּוֹ. הסאי היו כלי נשק משטרתי ששימש שוטרים למעצר פושעים והבאתם לפני שופט.

ביום הראשון למדנו על המקל הארוך, בּוֹ. למדנו את הקאטה Shi Hon Uke, והחגורות הגבוהות יותר למדו קאטה נוספות - Shimajiri Bo, Ko Bo, Sueyoshi no Kun, Tsuken Akacho no Eku.

היו כאלה שהיו צריכים לנוח מדי פעם... באמת האימונים היו קשים...

ביום השני למדנו טוֹנפה. הקאטה שלמדנו נקראה במקור Matayoshi no Tonfa, אולם עקב בקשתה של משפחת מטאיוֹשי הקאטה נקראת כיום Odo no Tonfa.

בערב הוענקו תעודות השתתפות לחניכים שלקחו חלק בסדנה. כמו כן הענקנו תעודת הוקרה לספּיין, רנשי, ולכפר הנוער, ואפשרנו לשני המאסטרים (ספּיין ונתן) ולרכז ההדרכה של הכפר לומר את דבריהם.

ספּיין סיפר שמאוד התרשם מהתמדתן ומהתקדמותן המהירה יחסית של  החניכות בהבנת החומר, ואיחל להן שבעתיד כל הדלתות יהיו פתוחות  בפניהן, ושלא ירגישו מוגבלות באפשרויות שיעמדו לפניהן.

נתן סיפר שכאשר נאמר לו על ידי המדריך הראשי של הקנשינקאן, בעז-עמנואל שטייגמן, שקבוצת הבנות גדולה יותר מזו של הבנים, ושהבנות מתקדמות מהר יותר מן הבנים, הוא לא האמין כל כך. אולם לאחר שפגש את החניכות והביט בהן מתאמנות ומתאמצות לקלוט את החומר הרב שלמדו, הוא הבין על מה דיבר בעז בתחילת שנת הלימודים. נתן ציין את המחסור במדריכות לאומנויות לחימה והגנה עצמית בחברה הישראלית ובקרב קהילות העולים ואיחל לחניכות הצלחה בהמשך דרכן בחיים בכלל ובתחום אומנויות הלחימה בפרט.

שמעון אש, רכז ההדרכה של הכפר, דיבר על כך שחוג הריוּקיוּ קנפּוֹ בכפר התגלה כחוג רציני יותר ותובעני יותר ממה שסגל ההדרכה ציפה, ולמרות הקשיים באימונים החניכות לא התייאשו והתמידו. התמדתן באה לידי ביטוי בהופעה אותה ערכו בערב סיום החוגים כחודש לפני כן. שמעון הדגיש את העבודה הפנימית המאפיינת את אומנויות הלחימה ואת העובדה שדבקותן של החניכות באימונים במשך השנה מלמד מאיזה חומר קורצו.

ביום השלישי למדנו את הקאטה Nakamura no Sai, והמתקדמים המשיכו לקאטה נוספות כמו Kyan no Sai ו- Odo no Sai.

ובסוף הסדנה הצטלמנו תמונה קבוצתית:

סוף טוב הכל טוב!

מחכים לפתיחת שנת הלימודים הבאה ולסדנה הבאה...